“אויבים בפתח” - מאת גיא שמש
“מלי,”
“מממ…”
“מלי!”
היא מזדקפת במיטה ומביטה בי במבט קרוע. “אתה לא תיתן לי לישון? חרא של חיים ואתה גם מעיר אותי?”
“אה?”
“הם נכנסים לבתים שלנו, למיטות שלנו, אפילו לחלומות שלנו, מלי! יש להם תוכניות זדוניות. הם מתחפשים למלאכים, אבל בפ’נוכו…”
“בתים? מלאכים?”
“כן, את לא תזהי אותם ברחובות. הם דופקים בדלתות ממש בשקט. הם מחייכים, מלי! אבל משהו בהם לא דופק נכון. הם רוצים להפריד בינינו.”
היא לעסה את האוויר בין שפתיה. “הם אוהבים מוסיקה?”
“לא ממש.”
“שים רדיו.”
הדלקתי את הרדיו על התחנה הקבועה, ואת הסיגריה שלי. עוד חמש בקופסה.
“אם הם לא אוהבים את המוסיקה הזאת, מה הם בכלל? המוסיקה הזאת חיה!”
“האמת שאין להם, אם תשאלי אותם, משהו שהם באמת אוהבים. אבל הם אוהבים שירים מתים.”
“מתים…”
“מתים וקבורים.”
“לא הייתי מחבבת אותם. יש להם קרניים?”
“האמת שהם נראים טוב מאוד, אפילו מצוין. בעיקר הבנות שבהם. אפילו את היית עושה טובה לאחת מהן.”
“עד כדי כך…”
“בגדול. ציצים יפים וצעירים, נראים רכים כמו ספוגי-מים. בטן חלקה וענוגה. מלאות במקומות הנכונים. הג’ינס צמוד על תחת משגע. את אוהבת תחתים?”
“אני סטרייטית לגמרי, אבל אוהבת להסתכל לבנות על התחת.”
“גם אני סטרייטית לגמרי…”
“סטרייט.”
“כן. אבל…” אוף, הסתבכתי.
“אבל אתה אוהב להסתכל על תחת של בנות.”
“כן.”
“אז תסתכל על התחת שלי הולך למטבח למצוא משהו לשתות.”
“שבי, שבי, אני אביא לך.”
“תעשן סיגריה, אתה.”
עוד ארבע בקופסה.
“מלי!”
הס.
“מלי!!!”
“מה הבעיות שלך?!” מהמטבח.
“לא טוב לי לבד. אין לי מה לכתוב.”
היא חוזרת עם כוס גדולה של קולה, בהרבה קרח. “תספר לי מה קרה אתמול בלילה.”
“כלום.”
“שקרן! רמאי! נוכל! שתית חצי כוס יין!”
“את מודדת ת’בקבוק?”
“במילימטרים. וגם לא הייתי צריכה ממש לדעת שזה יין. כל החבר’ה עשו חינגה אצלך ליד המיטה, ואתה אפילו לא מצמצת.”
“כי שתיתי. יין…”
“בדיוק, זבל עופות. אני יודעת. עכשיו נשאלת השאלה למה.”
“למה מה? למה אני זבל עופות?”
“אל תגיד ככה על עצמך… מה יש לך? היין. למה שתית יין.”
“סוטול?”
“אתה שואל? אני צריכה לענות?”
“לנקות ת’ראש, מלי. היו לי יותר מדי מחשבות. לא דברים שכדאי להתעסק בהם.”
“…”
“מלי?”
“שמע ת’שיר. לא שיר יפה? צבעים לבנים… שמיים כחולים…”
לעסתי את האוויר בין השפתיים שלי.
“מיכה, אני עייפה. תן לישון עוד קצת.” היא הניחה את הכוס ליד המיטה.
“הפחדים שלנו מדברים.”
“…”
“מלי?”
נרדמה.
7 תגובות לפוסט ““אויבים בפתח” - מאת גיא שמש”
1 נתי 18 במאי 2007 בשעה 7:59
ואוו…
הייתה לי צמרמורת כשקראתי.
סצינה מרגשת, וסוחפת. היא עושה את מה שצצינה גדולה צריכה לעשות - היא מעבירה רגש באופן שבו היא כתובה.
בלי הסברים מיותרים - בלי לנסות לגרום לנו “להבין”.
גיא “מכניס” אותנו לעולם של הדמויות שלו דרך הדיאלוג הטרוף והחד…
הכל יש שם. אובססיהה. אהבה. טירוף. תשוקה ואמירה על פחד ואינטימיות.
איזה כבוד לארח יוצר כזה בפרוייקט “יאללה ביי”. תודה גיא…
2 אנונימי 8 ביולי 2007 בשעה 4:17
מה זה הדבר הזה?
בתור אדם שכותב תסריטים, דנן גרוע.
אם אתם בוחרים לעשות סרט שבו משחק אבי ביטר זה מתקבל.
איני בא לרדת על התסריטאי, אבל זה כתוב בצורה לא טובה, חסרים דימויים של המסביב, לא ברור היכן הסצינה מתרחשת, דל מדי. יש פה דיאלוג בלבד והוא רדוד.
3 נתי 8 ביולי 2007 בשעה 12:46
אני לא מסכים, אנונימי.
אומנם מי שכתב את זה לא הקפיד על כתיבה “לפי הספר” - אבל יש כאן תשוקה לכתיבה. יש כאן דיאלוג משעביר לך מי הדמות ומה מצבה הרגשי בצורה חזקה.
חלק מהענין בפרוייקט זה שמי שיכתוב את ההמשך, יכול למשל לתת לזה את האספקטים שאתה מדבר עליהם. יסביר יותר על הדמויות וכו’.
4 יאללה ביי » ארכיון הבלוג » אי הבנות קריטיות או המשך לאויבים בפתח 16 בנובמבר 2007 בשעה 19:25
[…] ** הסצינה הזו נכתבה על ידי טל מיכאל, במאית ויוצרת מוכשרת, כהמשך לסצינה “אויבים בפתח”. […]
5 נופר 9 בנובמבר 2008 בשעה 10:41
היי גיא! זוכר???
נופר, דבר איתי…
6 previewanderso 28 במרץ 2009 בשעה 6:03
[url=http://uk.geocities.com/killerpaindvnpim/rrtod/bisexuality-raymond-usher.htm]raymond bisexuality usher[/url]
7 openbackdoo 28 במרץ 2009 בשעה 6:05
porn raunchy vid
השארת תגובה
יש להתחבר למערכת כדיי להגיב.