“צדיק” - מאת יוני צ’רניאבסקי

תסריט וזכויות יוצרים: יוני צ’רניאבסקי yonicher@gmail.com

1. חוץ. תחנת אוטובוס בגליל. בין ערביים

פיאט פונטו אדומה נעצרת בעצבים בטרמפיאדה. הנהג, בן 40 עם תלתלי פרא שחורים, מסתובב אל המושב האחורי

הנהג

יאללה תעופו מפה, כולכם, תעופו תעופו!

הדס, 27, ראסטות, חמסה על הצוואר, יוצאת מהדלת הקדמית עם מטרייה מקופלת. הדלת האחורית תקועה ואולגה, 32, מאופרת ויפה נלחמת עם הידית לפתוח אותה. הדס פותחת לה מבחוץ ומהמושב האחורי נשפכים תחילה אולגה, אח”כ גולן, 41, שיער שחור, מעט מקריח, ז’קט שחור, צמיד זהב ביד אחת וטבעות גדולות על ידו השנייה, ולבסוף דובי, 30, גבוה, רזה, תיק על הגב, כובע מצחייה הפוך לראשו. הנהג נותן גז ודובי בקושי מספיק לסגור את הדלת האחורית. החבורה עומדת המומה ליד תחנת אוטובוס בכביש צדדי בהרי הגליל.

אולגה (מבטא רוסי, צועקת על גולן)

היית חייב לעשן לו באוטו?!, גם ליד הצדיק שלך תעשן?

גולן שולף בעצבים חבילת סיגריות ותוחב סיגריה לפה.

גולן (לאולגה)

זה לא הצדיק שלי. זה בשביל שנינו, שנינו. אני צריך אש, אש

על קצה ספסל הבטון של תחנת האוטובוס יושב גבר בלבוש חרדי (מכנסיים שחורים, חולצה לבנה, פאות קצרות, כיפה שחורה) ש”פתח שולחן” על כל הספסל: חומוס, פיתות, חמוצים, בצל, חריף. בקצה הספסל מונחת המגבעת השחורה שלו.

גולן (עם “תיק” של מצמוץ בשתי העיניים, לחרדי)

סלח לי אדוני, הקבר של הצדיק יונתן בן עוזיאל – עובר פה אוטובוס לשם?

החרדי ממלא פיו בפיתה עם חומוס ומוסיף חתיכת בצל ומלפפון חמוץ. הוא לא עונה

אולגה (לחרדי)

אדוני?

החרדי שותק, תוקע חתיכת פיתה על מזלג ומנגב איתה חומוס, אוכל בתיאבון.

דובי (לחרדי)

עבר כבר האוטובוס לצפת?

החרדי מסתכל על דובי ושותק

הדס (לדובי)

האוטובוס שהיינו עליו לא עובר פה. אם היינו מחכים איפה שהוא נתקע היה מגיע אוטובוס אחר אבל מפה בשביל צפת זה רק טרמפים.

דובי נעמד במפרץ הטרמפיאדה ומנסה לתפוס טרמפ. גשם דק יורד. הדס נעמדת בצד התחנה, מתחת הגג.

גולן (מסתכל על כולם ופונה לדובי)

אתה מעשן אבאל’ה?

הדס ודובי מסמנים עם הראש בשלילה. החרדי לועס בשלווה. גולן לוקח את התיק מידה של אולגה ומתחיל לרוקן אותו לתוך ידיה של אולגה תוך שהוא ממלמל “חייב להיות פה אש”. הוא מוציא בעצבים ארנק, טלפון, ספר ברוסית, מראה קטנה, ליפסטיק, צעיף רקמה לבנה, תמיסה לעדשות מגע, מפתחות, כובע צמר לבן, ספר תהילים קטן

אולגה (לפני שגולן מעמיס עליה את התהילים)

מה זה עושה פה? לא מספיק סחבת אותי בגשם לקבר הזה?

גולן )לאולגה)

נשמה, אל תתחילי איתי שוב.

גולן (מחזיק התהילים בידו, לחרדי)

אדני תעשה לי טובה, תסביר לה שזה חשוב לקבל ברכה מהצדיק הגדול, זה לזיווג מוצלח, שבוע הבא אנחנו מתחתנים, היא לא מבינה שזה צדיק קדוש, קדוש.

החרדי מתעלם מגולן, מסתכל עליו ולא עונה.

אולגה (לגולן)

אתה רואה. אתה והשטויות שלך, קודם מזוזות, אח”כ תפילין ועכשיו ברכה מהצדיק

גולן מוסיף את התהילים לערימה וממשיך להעמיס על אולגה: כיפה שחורה, בקבוק מים מינרלים, בקבוקון טיפות עיניים

גולן (לאולגה)

איך העיניים נשמה, עדיין שורף? נחזור הביתה נעשה אמבטיה, אני יפנק אותך

אולגה מחייכת חיוך מאולץ. גולן ממשיך להוציא מהתיק טישו, תוכניית ההצגה “מונולוגים מהווגינה”. הוא הופך את התיק ומנער את התיק הריק. ערימת החפצים נופלת מידיה של אולגה, גולן מתחיל להכניס אותם חזרה לתיק

גולן

כמה שטויות הבאת רק אש אין לך. מה הבאת לפה את הווגינה הזה, את לא מכניסה את זה לצדיק.

אולגה (לגולן)

די, די עם הצדיק הזה כבר. די, תכף לילה, בגללך אנחנו תקועים פה, אני לא אספיק להצגה, סווטלנה תהרוג אותי

אולגה (להדס)

אני מצטערת שבגללו כולנו תקועים פה. יש פה בכלל אוטובוס לצדיק? יש פה בכלל אוטובוס לת”א?

מכונית עוברת במהירות ולא עוצרת לדובי שעומד תחת הגשם הדק.

הדס (לאולגה):

יש אוטובוס כל שעה שמגיע עד לקבר ויש לך בצד השני אוטובוס לת”א

גולן (לחרדי)

אדוני, אתה גם לצדיק? כבר עבר האוטובוס?

החרדי מתעלם, תופס חתיכת בצל ביד ומנגב איתה מהחומוס. גולן, מחזיק סיגריה לא מודלקת ביד, ניגש לקצה ספסל הבטון בתחנה ומתיישב על הקצה עם ישבן אחד.

גולן (לחרדי)

התעוררות התעוררות, העם הזה צריך התעוררות, חומר, הכל חומר, בעזרת השם ירד לנו שפע, שפע גדול. אני ואשתי, מלך ומלכה נהיה, נכון?

החרדי שותק וממשיך לנגב

גולן (לחרדי)

ברוך השם נתקענו בדרך לצדיק. איך רבי נחמן אמר כל עכבה לטובה, נכון?

החרדי שותק

אולגה (לוחשת לגולן)

הוא לא בסדר, כמו אח של אבא שלי, עזוב אותו

גולן

הוא בטח בתענית שתיקה. צדיק גדול. (לכולם) טוב, נרגעתי. מחילה מכולם, מחילה שעישנתי לו באוטו

דובי נכנס אל מתחת לגג התחנה, מסתתר מהגשם

גולן (להדס)

חמודה, את מאחרת בגללי?

הדס

אני נורא מתחברת למה שאמרת, שכל עכבה לטובה, גם תדע לך: אין מקריות בעולם, אין. אלישע, חמוד שלי, מחכה לי כבר שלושה ימים, אבל לא נורא, אני גרה פה קרוב, בנופית

דובי (להדס)

אלישע?

הדס (לדובי)

זה בסדר, דניאלה שומרת עליו בינתיים. היא סיפרה לי שהלילה עבר ממש שקט והיא ישנה טוב חוץ מפעם אחת שהוא התעורר והתחיל לנבוח

החרדי ממשיך ללעוס ומסתכל בהדס המום. דובי מבחין במכונית שמתקרבת, הוא יוצא לטרמפיאדה אבל היא לא עוצרת. הגשם מתחיל להתחזק. דובי נשאר בטרמפיאדה.

הדס (לדובי)

היי (hey), קח ת’מטרייה שלי לפחות

דובי (להדס)

הנה, הנה הטרמפ שלי (מכונית מתקרבת אבל לא עוצרת)

גולן (להדס)

את צדקת גדולה, צדקת גדולה.

הדס (לחרדי)

אנשים לא מבינים שהשורש של הכל ביהדות. אנשים נוסעים להודו …לא מבינים שהודי זה פחות מיהודי, זה כמו יהודי רק בלי יוד.

החרדי מסתכל על הדס, ממשיך לאכול ושותק. מנגינת “For Elise“ - הטלפון של החרדי מצלצל, הוא לא עונה.

גולן (לאולגה)

איזה צדיק, איזה צדיק. תענית שתיקה זה תענית שתיקה. אפילו לטלפון הוא לא עונה. לפני החתונה אני נכנס גם לתענית שתיקה. רוצה להיכנס לחופה נקי, נקי.

הדס (לדובי)

אתה בטוח שאתה לא רוצה מטריה? אתה תירטב כולך

דובי

לא, תו דה, הטרמפ כבר מגיע, אני מרגיש את זה

הדס (לחרדי)

הייתי עכשיו בסדנת מדיטציה, שלושה ימים במדבר. אנשים לא יודעים שהיהדות המציאה את המדיטציה, ולא רק את המדיטציה, שיאצו, ריפוי באבנים חמות, רפלקסולוגיה, הילינג, זה הכל הסינים למדו מהיהודים

החרדי מסתכל על הדס במבט אדיש, תוחב עוד חתיכת פיתה עם חומוס לפה.

אולגה (לחרדי)

סלח לי, אתה מבין בכלל על מה היא מדברת?

גולן (לאולגה)

מה את שואלת אותו שאלות. את לא מבינה שהוא מדבר עכשיו, מתנקה, מתנקה.

אולגה (לגולן)

קר לי, תיכף חושך, בגללך נתקע פה כל הלילה, בוא נחזור הביתה.

גולן מנסה לחבק את אולגה אבל היא מתחמקת. הדס פותחת מטרייה לבנה גדולה ונעמדת בטרמפיאדה ליד דובי שכבר רטוב כולו, משקפיו מלאות טיפות. הגשם מתחזק. הדס מושיטה טישו לדובי. דובי מחייך חצי חיוך, מסיר את משקפיו ומנגב.

דובי (להדס)

תודה, אני חייב להגיע היום לצפת ועוד לחזור לת”א.

הדס (לדובי)

אם לא עוצר לך טרמפ בקרוב אז אין לך סיכוי. אתה יכול לתפוס את האוטובוס חזרה לת”א ולחזור מחר בבוקר.

מכונית עוברת במהירות ומשפריצה מים על דובי והדס. הם צוחקים.

הדס (לדובי)

למה דווקא צפת?

דובי מוציא מהכיס טבעת

דובי (להדס)

הטבעת הזאת – זה של נעמה, היא נשארה אצלי, תכננו לעבור לגור ביחד. היא קיבלה אותה מאמא שלה, שגרה בצפת. אני נוסע להחזיר לה אותה

הדס (לוקחת שניה, לדובי)

התעייפתי. אתה יכול להחזיק קצת?

דובי לוקח לידו את המטריה ונצמד להדס, כתף אל כתף

הדס (לדובי)

חבר שלי עזב לפני חודש, אחרי 3 שנים. אני יודעת מה עובר עליך

דובי (להדס)

לא, היא נהרגה, ליד הבית, אוטובוס עלה על הטוסטוס שלה.

הדס (לדובי)

אוי, מצטערת, מצטערת. [לאחר שתיקה של כמה שניות] אני גרה פה קרוב, אם אתה רוצה, אתה יכול לתפוס אצלי פינה בסלון ליד אלישע ובבוקר לסוע לצפת.

דובי ( מחייך, להדס)

אני ואלישע? זה יכול להסתדר?

הטלפון של החרדי מצלצל שוב. הוא לא עונה. גולן מתקרב לאולגה, שניהם בצד התחנה

גולן (לאולגה)

די נשמה די. חייבים לקבל היום ברכה מהצדיק. חייבים. לא נספיק לבוא לפה שוב לפני החתונה.

אולגה (לגולן)

אז בוא נדחה את החתונה.

גולן (לאולגה)

מותק, עוד פעם את מדברת על לדחות את החתונה, לא עברנו את זה כבר? הנומרולוגית אמרה שבחרנו תאריך מצוין לחתונה. מה קרה עכשיו?

אולגה (מיישרת את הצווארון של גולן)

זה לא עכשיו. אתה יודע. אני צריכה עוד זמן. אני צריכה עוד לחשוב על כל הענין.

החרדי גומר לאכול ומקפל בסבלנות את השולחן שפתח. מכונית נוספת עוברת ולא עוצרת לדובי שעומד צמוד להדס מתחת המטרייה הלבנה, גבם לתחנה. הטלפון של החרדי מצלצל שוב. הוא עונה. דובי והדס מסתובבים לעבר התחנה, גולן ואולגה משתתקים, כולם מסתכלים על החרדי

חרדי (בטלפון)

שלום… הילדים יישנו כבר שאני יגיע, לא, אני מגיע רק בערב.. בעייזר השם. אני עדיין בירושלים אצל אחי, הוא צריך אותי, אני חייב להישאר פה עוד קצת… שלום, כל טוב.

גולן (המום, לחרדי)

אתה- אינ’ך אלוהים אתה?

האוטובוס נראה באופק, מתקרב לתחנה. החרדי לוקח את המגבעת מקצה הספסל וחובש אותה לראשו. הוא מוציא מכיס מקטורנו חבילת סיגריות, מוציא סיגריה, מפשפש בכיסים, מוציא מצית ומדליק. הוא נעמד אל מול גולן

חרדי (לגולן)

אש?

אופציה ראשונה לסיום:

החרדי מצית את הסיגריה של גולן ומתחיל ללכת לעבר סובארו ישנה שנמצאת 20 מטר מהתחנה, בצד הדרך. האוטובוס נכנס לתחנה. אולגה נשארת תקועה במקומה

גולן (לאולגה)

יאללה נשמה בואי נעלה

אוטובוס מתקרב מהכיוון הנגדי. אולגה חולפת על פני גולן ומלטפת את כתפו, היא חוצה את הכביש וצועדת אל עבר התחנה הנגדית. דובי והדס מסתכלים עליה. גולן עולה על האוטובוס לבדו ואחריו עולים דובי והדס. דלת האוטובוס נסגרת והאוטובוס מתחיל לנסוע. הסובארו של החרדי עושה על הכביש סיבוב פרסה לנוסעת לכיוון ההפוך.

אופציה שנייה לסיום:

החרדי מצית את הסיגריה של גולן ומתחיל ללכת לעבר סובארו ישנה שנמצאת 20 מטר מהתחנה, בצד הדרך. האוטובוס נכנס לתחנה. אולגה ממהרת לעלות על האוטובוס ראשונה בעוד גולן תקוע במקומו.

אולגה (ממדרגות האוטובוס, לגולן)

נו, בוא כבר, נסע לצדיק.

אוטובוס מתקרב מהכיוון הנגדי. גולן עובר לצד השני של הכביש. דובי והדס מסתכלים עליו ועולים לאוטובוס. דלת האוטובוס נסגרת והאוטובוס מתחיל לנסוע. הסובארו של החרדי עושה על הכביש סיבוב פרסה לנוסעת לכיוון ההפוך.

14 במאי 2007 | הסצינות של יאללה ביי | תגובות