1. חוץ, לפנות בוקר – צוק מדברי.
השעות הן ממש לפני הזריחה, כשיש מעט אור אבל עדיין אין ממש שמש.
שרון (בת 18, יפה באופן פשוט, שיער ארוך) יושבת ליד מדורה שכמעט כבתה, בתוכה נמצא פינג’ן קטן, מנגנת על גיטרה ושרה את “אבשלום” של שבלול. מאחורי גבה יש שני שקי שינה, אחד מהם מקומט וצמוד עליו השני בתוכו ישן מישהו.
הדמות השינה מתעוררת וקמה לישיבה, זהו גלעד (18, נאה אך קצת גמלוני, קרוי בפי כולם בוטק’ה, בוטי בפי שרון). לוקח לו כמה שניות להבין היכן הוא נמצא, הוא פורע קצת את שערו וכאשר מבין איפה הוא, הוא מחייך וקם.
כאשר הוא מגיע למדורה שרון מרימה את ראשה, מחייכת אליו וממשיכה לשיר. גלעד הביא איתו שתי כוסות וחופן עלים, הוא מכין תה ומדי פעם מצטרף לשירה של שרון. הוא מחכה ששרון תסיים ואז נותן לה כוס ומתיישב מולה.
שרון
תודה
הם שותים את התה בשקט, גלעד לא מסיט את עניו משרון, שרון בעיקר מסתכלת בתה שלה או לעבר הזריחה.
גלעד מניח את הכוס שלו על הארץ ומתקרב לאט לעבר שרון, שהתחלה לא שמה לב, כאשר הוא כבר קרוב היא מבחינה בו,
שרון
(חיוך קטן)
מה אתה זומם?
גלעד מתכופף לגובהה של שרון, שם את ידיו משני צדדי פניה, מלטף לחי אחת עם אגודל.
גלעד
אני אוהב אותך
גלעד נותן לשרון נשיקה במצח, שרון מחייכת ומשפילה את מבטה.
גלעד בוהה בה קצת, היא מסתכל למעלה כשראשה עדיין מושפל וניכר שהיא נבוכה.
שרון
דיי בוטי.
גלעד
מה? אסור?
שרון מנדנדת בראשה לשלילה.
גלעד ממשיך לבהות בשרון, הוא שולח יד ללטף לה את השיער, בשניה שהיד שלו נוגעת היא קמה
שרון
יאללה, צריך לארוז לפני שיהיה חם מדי.
היא קמה מבלי לחכות לו, לוקחת את הגיטרה והולכת לשקי השינה.
גלעד נושף אוויר וגם כן קם והולך אחריה.
שרון מתכופפת ומארגנת את הדברים שלה, גלעד עומד ומסתכל עליה.
גלעד
את הולכת להפוך את זה לקטע עכשיו?
שרון
מה קטע?
גלעד
זה נכון, דרך אגב, אני לא סתם אומר את זה.
שרון
(פאוזה)
כן, אני יודעת.
גלעד
אז…
שרון
אז מה?
גלעד
את מוכנה להפסיק שניה את האריזה.
שרון לא מפסיקה היא מתחילה להסתבך עם השק שינה, גלעד מתכופף ועוזר לה.
גלעד
אני לא מצפה שתגידי את זה בחזרה.
שרון לא עונה
גלעד
נכון, אני משקר. אני כן רוצה שתגידי את זה בחזרה אבל רק אם זה נכון.
שרון
בוטי, אפשר לא עכשיו?
גלעד
אז מתי?
שרון
לא יודעת, פשוט לא עכשיו.
שתיקה. גלעד מתחיל לארוז את הדברים שלו כשהוא עם הגב לשרון.
גלעד
(בשקט, כאילו לעצמו אבל בטון ווליום ששרון בטוח תשמע)
אני מתגייס עוד יומיים
שרון
(סרקסטית)
אני יודעת, זאת דיי המטרה של הטיול הזה…
הם ממשיכים לארוז בשקט, שרון מסיימת ראשונה, גלעד קם והולך להביא את הכוסות והפינג’ן.
שרון
(מסתכלת בשעון)
אני מקווה שלא נפספס את האוטובוס
גלעד
(עולה על דבריה של שרון)
ומה אם אני אמות, חשבת על זה?
שרון
(צועקת)
גלעד!
גלעד נבהל לשניה
שרון
אמרתי שאני לא רוצה לדבר על זה עכשיו, בסדר?
גלעד
(בזמן שהוא מסיים לארוז)
טוב, בסדר. איך שאת רוצה.
פאוזה, שרון מכווצת את שפתיה, נראה שהיא רוצה להגיד משהו אבל היא לא אומרת.
גלעד
את מוכנה?
שרון מהנהנת, הם לוקחים את התיקים על הגב ומתחילים ללכת.
.
