אולי שמתם לב שבימים האחרונים האתר התמלא בתכנים משובחים. אז מה שקורה זה שעדו אנג’ל במאי ותסריטאי מבריק הצטרף למערכת יאללה ביי, ובמסגרת בואו הוא משתף אותנו בקורס שלם אותו הוא מעביר לסטודנטים לקולנוע. אז את מוזמנים להיכנס ל“קורס של עדו” ולקרוא שעורים מרתקים.

בנוסף, עדו כתב סצינה שהוא החליט לשלב בפרוייקט. אתם מוזמנים לקרוא אותה - היא כאן.

לעדו יש פרוייקט משלו - פרויקט מרתק ופורץ דרך. הוא רוצה לעשות סרט עתידני בשם “הפיאסקו הגדול”,

לצורך כך הקים אתר ובו הוא מוכר כרטיסים לסרט שעוד לא צולם. כך הוא מקווה להשיג את המימון לסרט.

אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלו ולקנות שם כרטיסים, ובכך לסייע להפקת הסרט - מומלץ.

ברוך הבא עדו….

26 באוגוסט 2007 | יומן הפרוייקט | תגובה אחת

אם תקשיבו טוב, תגלו שהחיים הם מוסיקה. תרגיל קצר: שימו את היד מול הפנים (ככה שכף היד נמצאת להמשך קריאה »

24 באוגוסט 2007 | הקורס של עדו | אין תגובות

האכזבה של הביקורת מסרטו האחרון של המאסטרו היתה כמעט פה אחד, כשהטענה המרכזית היא: לא להמשך קריאה »

24 באוגוסט 2007 | הקורס של עדו | תגובה אחת

היום מונח לפניכם סוג של ניר לקמוס קולנועי. הניר, אגב, הוא דו כיווני: אפשר להשתמש בו כדי לנתח יצירות להמשך קריאה »

24 באוגוסט 2007 | הקורס של עדו | תגובה אחת

הדרמה הראשונה בתולדות תרבות המערב מצויה בספר בראשית, פרק ד’: פרשת קין והבל. להמשך קריאה »

24 באוגוסט 2007 | הקורס של עדו | אין תגובות

הרי לא יכול להיות שכל איש ואיש בקהל יתפסו את היצירה אותו הדבר. להמשך קריאה »

24 באוגוסט 2007 | הקורס של עדו | אין תגובות

זהו.

אני לא יכול יותר. אני חייב לצאת חוצץ נגד כל ספרי התסריטאות, נגד סדנאות העריכה, שיעורי הצילום, להמשך קריאה »

24 באוגוסט 2007 | הקורס של עדו | תגובה אחת

אורה הקלוש של מצית מאיר זוג שפתיים נשיות, ביניהן תלויה ברישול סיגריה כמעט גמורה. מוסיקה של גרשווין מנגנת ממערכת סטריאו ביתית ומשתלבת עם רעשיו של הרחוב הניו-יורקי שבחוץ. האשה לוקחת שאיפה ארוכה מהסיגריה.

שפתיים

Would you like me to make you some coffee?

קול של גדעון נשמע OFFSCREEN, ממקומו על המיטה לידה, במבטא ישראלי-אמריקאי.

גדעון (OS)

No. I wouldn’t be able to sleep during my flight… thanks.

שפתיים

It’s standard.

גדעון (OS)

You’re the most considerate hooker I’ve ever met.

שפתיים

Because I offered you coffee?

גדעון (OS)

Because of your amazing handjob technique. It was very emotional.

שפתיים

You’re the one who didn’t want to fuck. I had to make myself worth your while somehow.

גדעון (OS)

It was beautiful. You’ve overcome the master.

שפתיים

Your wife?

גדעון (OS)

Myself. And I’ve been practicing for years.

שפתיים

Are you married?

גדעון (OS)

Not at the moment.

שפתיים

Do you have a girlfriend?

גדעון (OS)

No.

שפתיים

Why?

גדעון (OS)

None of the women I’ve met have shown half the emotions existing in your hands.

שפתיים

That would make me a marriage candidate, then!

גדעון (OS)

I don’t know about that. It was just too good. You actually humiliated me.

שפתיים

(צוחקת)

You know, you’re the strangest lay I’ve ever not had.

גדעון (OS)

And you are the most luscious pair of lips I’ve ever not kissed. Why don’t hookers kiss? I’ve always wondered…

שפתיים

I do kiss. I just thought you wouldn’t like to, with all that no-fucking policy…

גדעון (OS)

What a terrible misunderstanding…

שפתיים

Terrible…

שתיקה קצרה. היא שואפת מהסיגריה.

שפתיים

(ממשיכה)

So, where are you flying to?

גדעון (OS)

Israel.

שפתיים

Really? I’m half Jewish, you know?

גדעון (OS)

What’s the other half?

שפתיים

German. I have a cousin called Adolph Kaplinsky.

 

גדעון (OS)

(צוחק)

You’re not a hooker, you’re a comic relief.

שפתיים

I’m hungry. Take me to eat.

שתיקה.

גדעון (OS)

Listen… I have a confession to make.

שפתיים

Oh?

גדעון (OS)

I’m really married.

שפתיים

Well, in that case I also have a confession to make.

גדעון (OS)

Oh?

שפתיים

I’m not really a hooker.

גדעון (OS)

Excuse me?

שפתיים

You knocked on the wrong door. The real hooker lives right across the hall. I get a lot of this. I usually point them to the right place, but tonight I was way too lonely, and you seemed kinda cute, very polite, so I thought: “why not?”. Plus I could really use the extra cash. I’m an art student.

גדעון (OS)

You took 300$! I’m telling you, that’s a lot of money, for someone who actually wanted the sex.

שפתיים

Not so much if I didn’t get any.

גדעון (OS)

I guess you’re right. Anyway, I’m not really married. I don’t know why I said that. I guess I felt a bit strange when you asked me to take you to eat.

שפתיים

So now that’s settled, will you take me? To eat, I mean?

גדעון (OS)

Now I don’t have any money left. I just spent it all on your art studies.

שפתיים

I’m buying.

גדעון (OS)

I really have a flight to catch.

שתיקה קצרה.

גדעון (OS)

(ממשיך)

A goodbye kiss, then?

היא מחייכת.

גדעון (OS)

(ממשיך)

And perhaps a 50$ refund?

היא צוחקת, מכבה את הסיגריה, נושכת שפתיה ויוצאת מהפריים. מאחוריה מתגלה ניו-יורק, בלילה.

24 באוגוסט 2007 | הסצינות של יאללה ביי | 15 תגובות

מה עושה דיאלוג בסרט לדיאלוג טוב ? זו אחד השאלות הכי קשות בתסריטאות. קשה להגדיר כללים לכתיבת דיאלוג טוב. אבל כל אחד מאיתנו מרגיש כשסצינה זורמת, מרתקת, שנונה או מצחיקה. מרגשת וחזקה או לחליפין, מבאסת ומעצבנת. פשוט מרגישים את זה.

יש תסריטאים שעיקר הכוח שלהם הוא בכתיבת דיאלוגים מבריקים (קווינטן טרנטינו, וודי אלן, ג’ים גרמוש ושבי גביזון למשל), ויש תסריטאים שאצלם הדיאלוג הוא רק דרך לקדם את העלילה (רוב הסרטים).
הפעם, השעור יינתן בהמשכים, כשכל חלק קצר וממוקד על פן אחד בכתיבת דיאלוג.

קשה להגדיר מהו דיאלוג טוב גם מעצם העובדה שיש כל כך הרבה סגנונות שונים של כתיבה.

ויש תסריטאים השוברים את החוקים שוב ושוב וזה עובד להם יפה מאוד.

אז אם כל כך קשה להגדיר דיאלוג טוב, אולי נתחיל במה עושה דיאלוג לדיאלוג גרוע ?.

1. דיאלוג שמסביר את הארועים הוא דיאלוג גרוע. מה זה אומר מסביר ?. למשל זה:

א: אני נמצא כאן כבר 20 דק’ ואני אבוד לחלוטין.

ב: נו, איך לא תהיה אבוד, אם כל הקבוצה לא מוצאת את עצמה. אין מנהיג אין מורה דרך.

א: זו בדיוק הבעיה, שאין מנהיג. אין לנו מצפן.

ב: מצפן אנושי זה דבר כל כך חשוב.

הבנתם ?. התסריטאי שכתב את הסצינה הזו ניסה להעביר לכם את מה שהוא רוצה שתחשבו ותדעו, עם כף ענקית ישר לתוך הפה.

מה רע בזה ? זה רע כי אנחנו לא מטומטמים, ואנחנו לא רוצים שיאכילו אותנו בכפית. גם אם אנשים במציאות מדברים כך לפעמים - זה לא אומר שאנחנו צריכים לבזבז דקות ארוכות מחיינו בישיבה מול סרט, כשבאנו להינות או לקבל השראה, או לחוות חוויה אמנותית ולשמוע שהתסריטאי כותב את המובן מאליו כי הוא לא סומך עלינו שנבין.

מה היה יכול להעביר את החוויה אותה שני הגיבורים חווים בצורה יותר חזקה ופחות דידקטית ?

דיאלוג דרכו היינו “מרגישים” את כל מה שהם מדברים עליו, בלי הצורך להגיד את הדברים במפורש.

איך עושים את זה ? זה כבר הרבה יותר מסובך, וכאמור אין נוסחא. אבל בשלב א’ אפשר להחליט למשל שכשאין מה להגיד, שהדמויות פשוט ישתקו. זה יהיה הרבה יותר טוב מדיבורים מיותרים.

18 באוגוסט 2007 | קורס תסריטאות | אין תגובות

1. פנים, ערב – מועדון.

שתי צעירות, בנות כ- 22, יושבות בשולחן, שותות, מנסות לדבר. רחבת הריקודים לא עמוסה במיוחד אך יש דיי הרבה בנים ובנות בני גילם שרוקדים. להמשך קריאה »

15 באוגוסט 2007 | הסצינות של יאללה ביי | 30 תגובות